כל מה שרציתם לדעת על זכויות חופשה וחגים לעובדים בשגרירויות זרות בישראל

מבוא

שגרירויות זרות הפועלות בישראל נתקלות לעתים קרובות באתגרים בכל הנוגע להבנת זכויות חופשה וחגים של עובדים ישראלים, במיוחד בנושא זכויות משכורת בחגים וחופשות של הצוות הישראלי המקומי שלהן. פערי ידע אלה עלולים להוביל לחיכוכים עם עובדים מקומיים, לאי הבנות לגבי חובות חוקיות, ולבעיות ציות פוטנציאליות.

במהלך השנים בעבודה עם שגרירויות זרות נתקלנו פעמים רבות במקרים שבהם למרות שהשגרירות רצתה תמיד לעבוד בהתאם לדין, פערי המידע ונורמות העבודה בין המדינות לפעמים גרמו לחיכוכים מול הצוות הישראלי. מטרת מאמר זה היא לגשר על פערי מידע אלה על ידי הסבר ברור של זכויות העובדים הישראליים על פי החוק הישראלי, תוך סיוע לשגרירויות להימנע מעלויות בלתי צפויות ובו זמנית להבטיח יחס הולם לכוח העבודה המקומי שלהן בישראל בכפוף לדיני העבודה בישראל.

הבנת תקנות אלה חיונית לשמירה על יחסי מעביד-עובד חיוביים ולהימנעות מסיבוכים משפטיים שעלולים לנבוע מאי ציות לסטנדרטים של דיני העבודה הישראליים.

זכויות של עובד שהוא תושב ישראל בנוגע לתשלום חגים יהודיים נקבעות על פי דיני העבודה הישראליים. הזכות הזו איננה ניתנת לביטול באמצעות חוזה עבודה מול המעסיק, גם כאשר המעסיק הוא שגרירות זרה. מאמר זה מתאר את התקנות העיקריות החלות על ההעסקה, ללא קשר למדינת המוצא של השגרירות. במסגרת ההסברים ה"יבשים" ניסינו לשלב דוגמאות נפוצות אשר השגרירויות בד"כ נתקלות בהן ולהקיף את כל מה שרציתם לדעת על זכויות של עובדים בחגים בישראל (וגם אם לא רציתם – ביננו, אין לכם ברירה).

חגי ישראל המוכרים

על פי החוק הישראלי, החגים הבאים מוכרים כחגים רשמיים:

• 2 ימי ראש השנה
• יום הכיפורים
• 2 ימי חג סוכות
• 2 ימי חג פסח
• יום אחד בחג השבועות
• יום אחד ביום העצמאות

תשעת הימים הללו הם לוח החגים הרשמי המשפיע על זכויות העבודה ובהם עובדים מקבלים שכר רגיל אך לא מגיעים לעבודה. במקרה שהחגים האלה חופפים לשבת – אין כל תשלום יתר עבורם.

מעבר לחגים הללו יש עוד הרבה חגים וימים שאותם מציינים (יום ירושלים, צום גדליה, ל"ג בעומר, ימי זיכרון וכו') החגים האלו אינם מזכים בימי חופשה בתשלום!

לפני כל חג יש ערב חג ודיני העבודה הישראליים מסדירים גם את שעות העבודה בערבי חג: יום עבודה מלא בערב חג מורכב משבע שעות ועבורו ישולם יום מלא של העובד. למרות זאת, הנוהג בישראל ברוב מקומות העבודה מאפשר לעובד חודשי לעבוד 5 שעות בתשלום של יום מלא. ולעובד שעתי – לאחר עבודה של חמש שעות – תוספת של שעתיים לשכר. (תלוי ברצון הטוב של המעסיק, לא מחויב, למעט אם קיים נוהג בשגרירות).

זכאות לתשלום חגים:

הזכויות שונות בין עובד במשכורת חודשית לבין עובד שעתי או יומי. זה לפעמים מבלבל ולכן ניסחנו דוגמאות.

עובדים במשכורת חודשית (משכורת רגילה וקבועה)

עובד שמקבל משכורת חודשית קבועה, זכאי לתשלום המשכורת הרגילה גם במהלך חודשים בהם חלים חגים. מכיוון שהתשלום מבוסס על בסיס חודשי (קבוע), העובד יקבל את המשכורת החודשית הסטנדרטית ללא קשר לחגים החלים באותו חודש. הוא אינו זכאי לתשלום נוסף עבור ימי החג עצמם, מכיוון שהם כבר מכוסים במבנה המשכורת החודשית שלך.

דוגמאות: 

• שרה עובדת כרכזת מנהלית בשגרירות נברלנד בישראל ומרוויחה ₪10,920 לחודש (בהתאם לשכר של ₪60 לשעה × 182 שעות חודשיות). במהלך חודש ספטמבר, הכולל שני ימי ראש השנה ויום כיפור שבהם היא לא עובדת, היא מקבלת את מלוא משכורתה של ₪10,920 ללא הפחתות. בערב יום כיפור, היא עובדת רק 7 שעות במקום 8 שעות רגילות (ואם המעסיק מסכים, אפילו 5 שעות)אך מקבלת את שכרה המלא.
• לאה עובדת כמזכירה בחצי משרה בשגרירות ומקבלת משכורת חודשית בסך 5,000 ₪ לחודש עבור 4.5 שעות עבודה ביום. במהלך חודש ספטמבר, הכולל שני ימי ראש השנה ויום כיפור שבהם היא לא עובדת, היא מקבלת את מלוא משכורתה של ₪5,000 ללא הפחתות. בערב יום כיפור, היא עובדת 4.5 שעות כרגיל.

עובדים יומיים, שעתיים או קבלניים

עובד שמקבל שכר על בסיס יומי, שעתי או קבלני, זכאי לתשלום חגים, בתנאי שהוא עומד בתנאים הבאים:

תקופת העסקה מינימלית: העובד עובד במקום העבודה הנוכחי לפחות שלושה חודשים;

דרישת נוכחות: העובד לא נעדר מהעבודה מיד לפני או אחרי החג (היום לפני החג והיום אחרי החג) אלא אם כן קיבל את הסכמת המעביד להיעדרות כזו.

דוגמאות:

• דוד עובד כמאבטח בשגרירות, מרוויח ₪60 לשעה ועובד 8 שעות ביום (₪480 ליום). הוא מועסק כבר חצי שנה. במהלך ימי חג הפסח, הוא זכאי לתשלום של ₪960 (₪480 × 2 ימי חג), גם אם לא עבד בפועל בימים אלה, כל עוד עבד ביום שלפני ואחרי החג. בערב פסח, הוא עובד רק 7 שעות במקום 8 שעות אך מקבל את מלוא השכר היומי של ₪480.
• משה עובד כמאבטח בשגרירות, מרוויח 60 ₪ לשעה ועובד 8 שעות ביום. משה התחיל לעבוד לפני כחודשיים ולכן מקבל שכר רק עבור עבודתו ולא עבור ימי החגים שהחסיר.

דוגמה לעובד שעתי:

• רחל עובדת כמתרגמת בשגרירות של אמריקה הלטינית, מרוויחה ₪60 לשעה ועובדת 6 שעות ביום (סה"כ 30 שעות בשבוע). ביום העצמאות, אף שהשגרירות סגורה, היא זכאית לתשלום של ₪360 (₪60 × 6 שעות). בערב יום העצמאות, היא מחויבת לעבוד רגיל מקבלת תשלום מלא של ₪360, אך המעסיק רשאי לאשר לה לעבוד רק 5 שעות במקום 6 שעות.

הוראות מיוחדות חלות על עובדים שאינם יהודים. השגרירות איננה מחויבת לשלם גם עבור חגי ישראל וגם עבור חגים על פי הדת של העובד. במקרים כאלה, יש לעובד את הזכות לבחור אם לקבל תשלום עבור חגי ישראל או עבור חגים על פי האמונה הדתית שלך.

דוגמה: 

• מוחמד, עובד מוסלמי בשגרירות, יכול לבחור לקבל תשלום חג או עבור החגים הישראליים או עבור החגים האיסלאמיים כמו עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחא, אך לא עבור שתי קבוצות החגים. מוחמד בד"כ יבחר לקבל את החופשות הישראליות כי הן יותר ימים מהחופשות המוסלמיות.

השלכות מעשיות לשגרירויות

אי הבנות נפוצות

שגרירויות זרות רבות מניחות בתחילה שדיני העבודה הישראליים משקפים את התקנות של מדינת המוצא שלהן או נוהגים דיפלומטיים בינלאומיים. הדבר בד"כ נובע מהרגלים. נושאים שנראים לנו טריוויאליים יכולים להיות שונים בישראל והדין בישראל גובר ככל שמדובר בעובדים מקומיים. מחלוקות בנושא הזה עלולות לגרום לבעיות משפטיות, אבל יותר מכך – לפגיעה אפשרית ביחסים בין השגרירות לבין העובדים, מצב שהוא כמובן לא רצוי. המפתח הוא לדעתו שקיפות ותיאום ציפיות: הסבר מראש מה מגיע לעובד לפי החוק, ואיך השגרירות מתנהלת.

שיקולים חשובים

הסכמי עבודה

כדאי תמיד לוודא שהסכמי העבודה תואמים לדין הישראלי. בתי המשפט לענייני עבודה בד"כ יעדיפו להגן על העובד וקיימים מקרים שבהם תחול על המעסיק החובה לפצות עובד ללא הוכחת נזק, רק בגלל נושאים טכניים בהסכם העבודה. במקרה שהסכמי העבודה כוללים תשלום במט"ח, יתכן שיהיו השלכות נוספות הקשורות לשערי המרה והעברות המט"ח.

מדיניות ספציפית לשגרירות

בעוד שדיני העבודה הישראליים מספקים את הבסיס לזכויותיך, השגרירות שלך עשויה להיות בעלת מדיניות או הסכמים נוספים המשפרים את ההטבות הללו ואז נחשבים כנוהג מחייב. מומלץ להבין מה הנהלים שקיימים בשגרירות בהקשר הזה, גם אם מדובר בנהלים שהונהגו על ידי השגריר הקודם.

חיפוש הבהרות

אם יש לך שאלות לגבי איך התקנות הללו חלות על המצב הספציפי שלך, שקול להתייעץ עם מחלקת משאבי אנוש של השגרירות שלך או מומחים ישראליים מתחום חשבות השכר או דיני עבודה. לפעמים טיפול בשכר העובדים, במיסוי ובהתמודדות עם הרשויות בישראל מצריך מומחיות מיוחדת, ומשרדנו עומד לרשותכם בנושאים הללו באמצעות קשר עם משרדים .

סיכום

הבנת זכויות חגים ישראליות חיונית הן לשגרירויות והן לעובדיהן המקומיים. עבור שגרירויות, ציות נכון מונע בעיות משפטיות ושומר על יחסי עבודה חיוביים. עבור עובדים, ידיעת הזכויות הללו מבטיחה יחס הוגן ופיצוי מתאים. תקשורת ברורה לגבי דרישות אלה מתחילת ההעסקה עוזרת לבסס הבנה הדדית ומונעת קונפליקטים שעלולים לנבוע אחרת מאי הבנות תרבותיות או משפטיות.

אנחנו ממליצים לפני כל חג לשלוח מייל מרוכז לעובדים ובו מוסבר בדיוק מה ימי העבודה שבהם עובדים באותו החג, כמה שעות ומה מצופה מהצוות.

על ידי מעקב אחר הנחיות אלה, שגרירויות זרות יכולות לנווט בהצלחה בדיני העבודה הישראליים תוך שמירה על פעילות יעילה וצוות מקומי מרוצה.