עם תחילת המלחמה ביום 7.10.2023, כמעט כל תחומי חיינו הושפעו ובהרבה מקרים נפגעו. בראש ובראשונה, המלחמה גבתה ועדיין גובה מחירים כבדים מכלל אזרחי המדינה, פיזית ונפשית. כמו כן, קיים רובד נוסף, הרובד הכלכלי שדי במהרה נכנס לתמונה. עסקים רבים, נפגעו ישירות מהמציאות החדשה שהמדינה נמצאת בה מאז פרוץ המלחמה. רבים חווים פגיעה בהכנסות ואף אובדן הכנסות, היעדרות עובדים בשל גיוסם בצו 8 או בשל הנחיות פיקוד העורף, בעיות עם ספקים ועוד. מאמר זה נועד לעשות מעט סדר ולהקנות מידע חשוב ושימושי עבור עסקים בימים אלה.

נקדים ונאמר, המדינה כולה נמצאת במצב מיוחד ולהרבה שאלות אין עדיין תשובות חד משמעיות. הפעם האחרונה שבה המדינה חוותה טלטלה ומצב חירום לאומי הייתה בעת מגפת הקורונה, אז ניתנו הטבות רבות למעסיקים, עצמאיים וכלל אזרחי המדינה. כיום המצב הוא שונה והמדינה טרם גיבשה מתווה סופי של סיוע כלכלי למשק, אך בשל ניסיון העבר והידע שנצבר, ישנן מספר סוגיות שניתן לבאר כבר בעת הנוכחית.

הוצאת עובדים לחל"ת

למדנו להכיר היטב את המושג חל"ת בתקופת הקורונה. למען הסדר נזכיר כי מדובר בחופש ללא תשלום אשר במהלכה יחסי העבודה מושהים ולא נעשה "גמר חשבון", כלומר כל מה שהעובד צבר בתקופת עבודתו נשמר עד לחזרתו מהחל"ת. במקרים מסוימים, עובד שנמצא בחל"ת יהיה זכאי לדמי אבטלה, בהתקיים התנאים הבאים:

1. תושב ישראל.
2. גילו של העובד מעל 20 ופחות מ- 67.
3. הוצאה לחל"ת היא ביוזמת המעסיק ולא יוזמת העובד.
4. התייצבות בשירות התעסוקה. למידע אודות פעילות שירות התעסוקה- לחצו כאן.
5. חל"ת למשך 30 ימים קלנדריים לפחות.
6. צבירת תקופת אכשרה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים בטרם רישום ראשוני בשירות התעסוקה.

יש לציין כי ככל שקיימים לעובד ימי חופשה צבורים לא מנוצלים, אלו יופחתו ממספר הימים שעבורם העובד יהיה זכאי לדמי אבטלה. למידע נוסף, ראו תנאי זכאות לחל"ת.

הוצאה כפויה לחל"ת

מעסיק רשאי להוציא עובד לחל"ת בהסכמת העובד, הא ותו לא. אם העובד אינו מסכים לצאת לחל"ת והמעסיק בכל זאת מוציא אותו לזמן בלתי מוגבל, הדבר עלול להיחשב כפיטורים. עם זאת, חל"ת לתקופה מוגבלת, במיוחד בעתות משבר, אינה נחשבת פיטורים אלא השעיה של חוזה העבודה. אולם, טרם ניתן פסק דין מחייב בסוגייה זו. בכל מקרה, חל"ת כפוי עלול להתפרש כהרעה בתנאים שעלולה להוביל להתפטרות העובד וכפועל יוצא, לזכאותו לפיצויי פיטורים. במצב כאמור יהיה על העובד ליידע את מעסיקו בדבר כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה ולאפשר למעסיק לחזור בו מכוונתו להוציא את העובד לחל"ת.

פיטורים בעת מלחמה

אלטרנטיבה נוספת שחשוב שמעסיקים יכירו היא פיטורים, בהליך מוסדר, של עובד שאינו מסכים להוצאה לחל"ת. עצם העובדה שהמדינה נמצאת בשעת חירום בשל הלחימה, לא אומרת שלא ניתן לפטר עובדים או לקיים הליכים שנעשו בשגרה. אולם, גם כאן קיימים חריגים אשר מונעים ממעסיקים לפטר במקרים מסוימים, כך למשל:

1. אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום עבודתו.
2. אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, אם המסגרת של הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 בעל צרכים מיוחדים.
3. אסור למעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים, או בשל קריאתו לשירות מילואים.

להרחבה בנושא זה, מוזמנים לעיין בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006.

פיצויים למעסיקים

כפי שציינו, בנקודת הזמן בה אנו נמצאים, קיים ערפל רב בכל הנוגע לתמיכה הכלכלית שתעניק הממשלה לעסקים, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת אופי התמיכה. ביום 19.10.2023 פרסם משרד האוצר תוכנית כלכלית הכוללת מתווה להענקת מענקים לעסקים. מתווה זה טרם עבר בחקיקה בשל מטר ביקורות של חברי כנסת, שרים ובעיקר של בעלי עסקים שעתיד העסקים שלהם תלוי במתווה. לא נרחיב על פרטי המתווה אך אנו מזמינים אתכם לעיין בו באמצעות הקישור. בימים הקרובים עתיד משרד האוצר לפרסם מתווה חדש לתמיכה כלכלית במשק. כשיפורסם, אנו נדאג לפרסם ולתווך את משמעויותיו עבור קהל לקוחותינו.

הקלות רשות המיסים

מאז פרוץ המלחמה, פרסמה רשות המיסים שורה של הקלות אשר מטרתם להקל, עד כמה שניתן, על נישומים, עוסקים ומייצגים. כך למשל, העניקה רשות המיסים הארכת תוקף אישורי ניכוי מס במקור, הקפיאה הליכי גביה ואכיפה, הקימה ערוץ מקוון לפניות של אנשי מילואים ועוד. אנו מזמינים אתכם לקרוא את המאמר עדכוני רשות המיסים בשל מלחמת "חרבות ברזל".

בימים אלה, ייעוץ מס עשוי לסייע לעסקים למצות את האפשרויות העסקיות והכלכליות העומדות לפניהם, באופן שיאפשר אורך נשימה לעסקים בתקופה מורכבת זו. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו: לחצו כאן.